האם ששכלה את בתה ב-7 באוקטובר: "כל בוקר הוא קשה, אין לי אור"

אתי גטה, אמה של סתיו שנרצחה ב-7 באוקטובר, דיברה הבוקר (שני) עם 103FM ושיתפה בתחושות הקשות ביום הזיכרון הממלכתי. "כל בוקר הוא קשה, כל רגע הוא קשה, אבל הרגעים האלה של 7 באוקטובר הם תאריכים שמכים בצורה היסטרית כי הם מחזירים את הרגעים של החוסר אונים, אי ודאות, המתח", אמרה. "כבר מיום שבת היא באה אליי בחלום, זו הזיה שלא ראיתי אותה הרבה זמן", שיתפה. "היא חיפשה את החדר שלה. אני התעוררתי מחלום שהיא ישבה פה בבית, מחפשת את החדר שלה ואני לא מבינה למה היא לא מוצאת. בחלום היא בתיכון, היא לא אימא לילדים, רק כשהתעוררתי הבנתי שאין לה את החדר שלה פה כשהייתה צעירה. זה לא היה לי מוזר, היה לי מוזר למה היא לא מוצאת החדר. בשנייה שהתעוררתי הבנתי למה היא לא מוצאת את החדר". היא שיתפה על האופן שבו הילדים מתמודדים עם האובדן של אימם, אמרה שהם רוב הזמן איתה. "החיים עמוסים ברמות שאי אפשר לתאר אותם, זר לא יבין זאת", אמרה. "צריך לחשוב כל שנייה הלאה מה קדימה, מה נעשה. נווה יש לו את הקשיים לקום, למרות שהוא ישן מספיק שעות, ריף היא מושפעת, אחר כך להתלבש, לארגן כל אחד, אבי לוקח קודם כל את נווה כדי שהוא יגיע בזמן בגלל הפקקים, חוזר ולוקח את ריף. השנה, אני לא חזרתי לעבודה, שנה שעברה אני עבדתי. כרגע יש לנו אזכרה של סתיו, לפני זה לא היו מסגרות שזו גם הזיה, אז זה להיות 24/7 עם הילדים, יש מלא כביסות, מלא לנקות, לאסוף, לסדר. עשיתי את זה לפני 40-30 שנה". "אין לי אור שיבוא לי, אין לי ילדה", המשיכה. "זה כאילו לא ברור לאנשים, הצורך של להיות רגיש יותר, מוכן לעזור, להבין מצוקות של נווה או ריף. אני רוצה להלל ולשבח פה עמותות, בחורות שמגיעות לפה, חבר'ה שמגיעים אחרי הצהריים. לילה זה נופל עליי אבל אחר הצהריים יש פה חבר'ה מדהימים מלהושיט יד, משפחה אחת". בהמשך הוסיפה לתאר את מצבם של הילדים והבהירה: "הם לא התרגלו. היום שניהם בבית ספר. יש סרטון שעשינו של סתיו רוקדת ושמחה. אמרתי לנווה שאם יש לו קושי הוא יכול להיות שלא להיות בשיח הזה. הוא שאל אותי: 'מה, ידברו על אימא?'. אמרתי לו: 'לא, ידברו על תקווה או תמיכה'. זה כל יום מכה בו. הוא מאוד אהב את אימא שלו ומאוד היה מחובר אליה". לסיום טענה כי למרות הקושי היא מגדלת את נכדיה וכי זה לא היה יכול להיות אחרת: "אני לא הייתי מוותרת על לגדל אותם - הם הילדים של הבת שלי. רק אני, רק אני יכולה לגדל אותם, רק אני, אבי ורועי, רק אני יכולה להיות ממש למענם, טוטאלי, לחבר אותם לאמא שלהם, אני כל יום מראה להם תמונות. ריף שומעת את זה ואני כל הזמן לוחשת לה: 'אימא סתיו אהבה אותך'".