דוח: אחרי שהפלרת המים בישראל הופסקה - זינוק בטיפולי העששת

הפסקת הפלרת מי השתייה בישראל נקשרה למדד גבוה יותר של טיפולי עששת בקרב ילדים ולהרחבת הפערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות. כך עולה ממחקר ישראלי שבחן רשומות של ילדים בני 12 שטופלו ברשת מכבידנט בשנים 2014 עד 2022. הממצא הבולט נוגע לילדים מיישובים בדירוג חברתי וכלכלי נמוך. בקבוצה שסווגה ללא הפלרה, מדד הטיפולים בעששת היה גבוה ביותר מפי שניים לעומת ילדים מיישובים בדירוג גבוה. בהשוואה בתוך קבוצת היישובים החלשים, המדד היה גבוה בכ־24% ללא הפלרה לעומת הפלרה. מדובר בהבדל במדד הטיפולים, ולא בעלייה של 24% במספר הילדים שחלו בעששת. המחקר פורסם ב־7 בספטמבר 2026 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research. חתומים עליו Rayan Fawarsy, טלי צ'קרטצ'י, מרדכי פינדלר, דורון חיים, יונתן מן וגיא טוביאס, מהאוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי שיבא ויחידת המחקר של מכבידנט. יותר מ־61 אלף טיפולים משקמים חובת הפלרת המים בישראל הופסקה באוגוסט 2014. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין השינוי לבין בריאות השיניים בשנים שלאחר מכן, ובמיוחד לבדוק אם ילדים מאוכלוסיות מוחלשות הושפעו ממנו יותר. לשם כך נותחו רשומות ממוחשבות מיותר מ־50 מרפאות ברחבי הארץ. בתקופת המחקר נרשמו בקרב הילדים 61,066 טיפולים משקמים, ובהם סתימות וכתרים, וכן 3,327 עקירות של שיניים קבועות בשל עששת. כמעט 28 אלף ילדים קיבלו לפחות טיפול משקם אחד, ו־1,545 נזקקו לעקירות. המספרים מתארים טיפולים שבוצעו בילדים שהגיעו למרפאות. הם אינם מציגים את שיעור העששת בקרב כלל בני ה־12 בישראל, ואינם כוללים בהכרח ילדים שסבלו מבעיות שיניים אך לא פנו לטיפול. מה בדיוק נמדד? החוקרים התמקדו במדד MF, המתייחס לשיניים משוקמות ולשיניים חסרות בעקבות עששת. זהו חלק ממדד מקובל להערכת בריאות השיניים, הכולל בדרך כלל גם שיניים עם עששת שטרם טופלה. במחקר הזה המדד התבסס על רישומי טיפולים, ולכן הוא משקף עששת שהובילה לסתימה, לכתר או לעקירה. ההבחנה חשובה: ילד עם חור שלא טופל לא בהכרח יופיע בנתונים האלה כילד עם עששת. במקביל, גם היכולת להגיע למרפאה והיקף השימוש בשירותים יכולים להשפיע על התוצאות. הילדים חולקו לשלוש קבוצות לפי הדירוג החברתי והכלכלי של יישוב מגוריהם: נמוך, בינוני וגבוה. החשיפה להפלרה סווגה לפי היישוב ושנת הטיפול, ולא לפי מדידה אישית של כמות המים שכל ילד שתה.

סיכום מאמר

הפסקת הפלרת מי השתייה בישראל באוגוסט 2014 קשורה לזינוק משמעותי בטיפולי עששת בקרב ילדים, במיוחד באוכלוסיות חלשות חברתית‑כלכלית. כך עולה ממחקר ישראלי שבחן רשומות ממוחשבות של יותר מ‑50 מרפאות מכבידנט בשנים 2014‑2022 והתמקד בילדים בני 12. החוקרים השתמשו במדד MF – שיניים משוקמות או חסרות בעקבות עששת – וגילו כי ביישובים בדירוג חברתי‑כלכלי נמוך מדד הטיפולים בעששת היה גבוה ביותר מפי שניים לעומת יישובים בדירוג גבוה. בתוך קבוצת היישובים החלשים עצמה, המדד עלה בכ‑24% בתקופה ללא הפלרה בהשוואה לתקופה עם הפלרה. במהלך המחקר נרשמו 61,066 טיפולים משק

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.