פחמימה בריאה: אל תקנו לחם בלי לבדוק את 3 הדברים האלו לפני

טוסט בבוקר, כריך לעבודה או פרוסה שסופגת את הרוטב בסוף הארוחה: לחם הוא חלק מהתפריט היומיומי של רבים מאיתנו. למרות המוניטין הבעייתי שקיבל בחלק מהדיאטות, הוא בהחלט יכול להשתלב בת* מאוזנת. השאלה היא איזה לחם בוחרים, כמה אוכלים ומה מוסיפים אליו. מול מדף עמוס בכיכרות, קל להתבלבל בין הבטחות כמו "דגנים", "כפרי", "עשיר בזרעים" ו"מלא". הצבע הכהה והמראה הכפרי אינם מספיקים כדי להעריך את הערך התזונתי. משרד הבריאות ממליץ לבדוק את סוג הקמח ברשימת הרכיבים ולהעדיף דגנים מלאים, השומרים על הסובין והנבט ועל רכיבים תזונתיים המצויים בהם. לדברי אמילי קייס, דיאטנית ברשת הבריאות האמריקאית Northwell Health, קיימים שלושה שיקולים קריטיים לבחירה נבונה של לחם: גודל הפרוסה, כמות הסוכר ותכולת הסיבים והחלבון. כדי להשתמש בהמלצות בסופר הישראלי, כדאי להכיר גם את ההבדלים בין האריזות.