בזמן שהתקשורת מתמקדת בחדשות הטקטיות, השאלה האמיתית היא איך השכנות שלנו מנהלות את הסיכונים שלהן. למה ירדן מיירטת איומים ב

שבירת הניטרליות: הטעות האסטרטגית של טהרן (והפחד המפרצי) ההצהרה המשותפת של מדינות המפרץ לצד ארה"ב היא אירוע חריג, אך היא עדיין רחוקה מלהיות הכרעה סופית. מדובר במותה הרשמי של דוקטרינת "ההליכה בין הטיפות", אבל בפועל המפרציות עדיין מנסות להחזיק את המקל משני קצותיו, גם כשהוא בוער. למה הניטרליות קרסה (על הנייר)? * סוף "המרחב האפור": איראן עברה מאיומים למעשים. התקיפות הישירות על דובאי ודוחא הבהירו למפרציות שהן בטווח האש, בלי קשר למידת ה"נחמדות" שלהן כלפי טהרן. * המבחן הטכנולוגי: היירוטים המוצלחים של ישראל וארה"ב מעל המפרץ סיפקו הוכחה ליכולת ההגנה המערבית, מה שנתן למנהיגי האזור אומץ (זמני) לחתום על הגינוי. * אובדן הווטו: טהרן איבדה את יכולתה להטיל וטו מוחלט על מדיניות החוץ של שכנותיה. כשמדינה חוטפת טילים בנמל, היא נאלצת להגיב. המשמעות האסטרטגית: * חזית חצי-מאוחדת: לראשונה, מדינות כמו קטאר חותמות על מסמך שמגדיר את איראן כגורם מערער יציבות. זהו סדק עמוק, אך הוא עדיין מלווה בגמגום פוליטי. * בידוד איראני: איראן קיוותה לבודד את ישראל, אך מצאה את עצמה מול חזית רחבה של מדינות שזקוקות נואשות להגנה המערבית. דעה אישית:…