לסיכום הצהרת ראש הממשלה: 1. נשמע שנתניהו מתחיל כבר לסכם את המבצע, כשהוא ממהר להציג את ההישגים בעוד המערכה נמשכת. 2. מ

לסיכום הצהרת ראש הממשלה: 1. נשמע שנתניהו מתחיל כבר לסכם את המבצע, כשהוא ממהר להציג את ההישגים בעוד המערכה נמשכת. 2. ממשיך להביע אופטימיות ביחס לסיכויי נפילת המשטר האיראני - ״במוקדם או במאוחר״ 3. רומז שוב ל״בריתות אזוריות״ חדשות בתקופה הקרובה, בעקבות השינוי האזורי המשמעותי שיצרה המלחמה מול איראן. 4. מתעלם משורה של סוגיות קריטיות שעל הפרק: המשך המערכה בלבנון, דרישת הרמטכ״ל להביא עוד חיילים לצה״ל ולהאריך את השירות הסדיר, וכמובן מהלכי הקואליציה השנויים במחלוקת שמחוקקים תוך כדי מלחמה, ועוד. 5. בוחר - שוב - לא לענות לשאלות עיתונאים. קשה להתעלם מהעובדה שמאז תחילת המערכה הזו, איש מהאנשים שמובילים אותה לא התייצב לענות לשאלות התקשורת: לא ראש הממשלה נתניהו, לא שר הביטחון כ״ץ ולא הרמטכ״ל אייל זמיר. בימים שאחרי 7 באוקטובר - ראשי המדינה והצבא דווקא עשו זאת בתוך פרק זמן קצר יותר: ראש הממשלה נתניהו ערך מסיבת עיתונאים ב-28 באוקטובר (3 שבועות אחרי פרוץ המלחמה); שר הביטחון גלנט קיים מסיבת עיתונאים ב-13 באוקטובר עם מזכיר ההגנה האמריקני והשיב לשאלות עיתונאים; והרמטכ״ל הרצי הלוי קיים הצהרה לתקשורת שבה השיב לשאלות עיתונאים ב-12 באוקטובר - 5 ימים בלבד לאחר פרוץ המלחמה (!). וזו עוד הייתה מלחמה שהחלה במחדל עצום, בהפתעה גדולה. מדוע ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ״ץ והרמטכ״ל זמיר טרם מצאו את הזמן לתת לציבור דין וחשבון?!