הפסקת האש בלבנון - איך צריך להבין אותה ? חבר מערכת 301 - ד"ר דורון מצא הנה כל הסיפור בכמה שורות. התחושה החמוצה

הפסקת האש בלבנון - איך צריך להבין אותה ? חבר מערכת 301 - ד"ר דורון מצא הנה כל הסיפור בכמה שורות. התחושה החמוצה מהפסקת האש בלבנון היא תוצאה של מחזה שנכתב מראש אבל התנהל מחוץ לגבולות התסריט. מה הפשט ? הפעולה הישראלית הצבאית בלבנון לא ממש נועדה להכריע את חיזבאללה. יש שיגדירו אותה כחסרת מעוף. אני אגדיר אותה כמגננתית. להרחיק את איום הפלישה ואיום הנ.ט מישובי הצפון. ותו לא. ומדוע , כי ישראל ראתה את הלחימה בלבנון רק כרכיב מתוך מתמונת המלחמה הגדולה ומהמאמץ הראשי באיראן. הרעיון היה ליצור סדר עדיפויות. כלומר, להכריע את איראן, למוטט את משטר האייתולות ובמינימום לחלץ כניעה מטהראן ואז ההנחה היתה כי כמו באפקט דומינו יפלו גם החוליות האחרות של ציר הרשע, כלומר - חיזבאללה. עד לרגע הכניעה או המיעוט של המשטר, ישראל ראתה לנכון לשמר את לבנון כזירה משנית ובעיקר לסכל איומים פוטנציאליים באמצעות פעולה הגנתית לא מאד יצירתית של דחיקת חיזבאללה צפונה וצייד משגרים. אבל, תוכניות לחוד ומציאות לחוד ! המערכה באיראן לא הצליחה להשיג את התוצאה המקווה. היא לא התנהלה לפי חוקי המחזה. המשטר לא נפל, ההמונים לא יצאו לרחובות וגרוע מכך - המשטר לא נכנע. ארה"ב במקום לדרוס את איראן החליטה להרפות והמלחמה הפכה להיסטוריה. במציאות הזו, התקווה שנפילת איראן תאיץ את נפילת חיזבאללה - התבדתה ! ישראל לא הצליחה, בגלל ארה"ב, לבודד את חיזבאללה. עוד יותר מכך - היא עצמה הפכה למבודדת על רקע קריאות בינלאומיות להפסיק את המתקפות על לבנון ואילו חיזבאללה ניצל את האופרציה ההגנתית של ישראל כדי לטפטף על ישראל רקטות מאזורים מרוחקים יותר, והפך את המלחמה מודל 2026 למעין שחזור של מלחמת לבנון השנייה מודל 2006. ההישג של חיזבאללה הוגדר במונחים של שלילת היעד הישראלי וטפטוף הרקטות שמשמעותה השבתת הצפון גם מבלי לפנות ישוב אחד כמו שקרה בתחילת המלחמה באוקטובר 2023. זה הסיפור: תכנון ואסטרטגיה שנשענו על ניצחון באיראן ומציאות שלא עבדה לפי התכנון. במצב הזה, כאשר לישראל יש רעיון אופרטיבי בלבנון שמבוסס על אסטרטגיה שאי אפשר לממשה ואין כרגע בצה"ל רעיון אופרטיבי חליפי, נקלעה ירושלים למציאות שבה המשך המציאות הנוכחית של התכתשות בדרום לבנון ופעולה סיזיפית של ציד משגרים דומה לחוק התמורה השולית הפוחתת. זהו עיקרון שאומר שככל שאתה עושה עוד מאותו הדבר ומשקיע במפעל זבל, כך נגרמים לך הפסדים משמעותיים יותר. זה בדיוק, וקצת לחץ אמריקני, הביא ובצדק - נכון לרגע זה - את ישראל לעצור ולקבל את הפסקת האש. עתה, צריך לחזור לשולחן השרטוטים האסטרטגי מחדש. לפרסום ב-301: t.me
יוסי אליעזר 301 העולם הערבי בטלגרם