הבקשה המצמררת - רגע לפני שנלחם: סיפורו של סמ"ר רועי מרום ז"ל

עשר דקות לפני שנכנס סמ"ר רועי מרום ללחימה בעזה, בתאריך 30.10.23, בשעה 13:21, הוא קרא לקצינת החינוך שלו וביקש ממנה לצטט אותו : "אם אני מת, אני רוצה שתעשו משהו לנוער בסיכון. אבל אני לא מת- אני חוזר לעשות את זה בעצמי". . 13 ימים לאחר מכן, בתאריך 13.11.23, נהרג רועי בקרבות בצפון רצועת עזה. רועי, בן 22 בנופלו, בן בכור לרענן וטלי, ואח לשירה מיכל ואייל. רועי גדל בעיר רעננה ולמד בתיכון מטרווסט בכיתת "נחשון" למנהיגות חברתית. היה פעיל במשך כל השנים בצופים, הדריך קבוצות צעירות ובוגרות, ובכיתה יב' נבחר לתפקיד רכז שבט אופק. משם המשיך לשנה במכינת רבין למנהיגות חברתית. בנובמבר 2021 התגייס רועי לסיירת חרוב. בהמשך שירותו המשיך לתפקיד מפקד כיתת מכים סיירות *וד 906 בביסל"ח, וכמפקד שלהם יצא איתם ללחימה בעזה והוביל את לוחמיו בראש הכוח... חבריו, מפקדיו וחייליו מספרים כי רועי התבלט בחיוך הנעים והכובש שלו, בכבוד שרחש לכל אחד, בתשומת הלב והדאגה לכל אדם, צעיר ומבוגר שנקרה בדרכו, וביכולת שלו לגעת באנשים ולהשאיר בהם את חותמו. רועי היה בעל יכולת מנהיגות הסוחפת אחריו אחרים בשקט, בביטחון, בהקשבה ובהכלה, תוך שהוא יודע להוביל כל אחד בדרך המתאימה לו. רועי היה מפקד אשר שאף למצוינות, בעל אנרגיה בלתי פוסקת, משדר ביטחון, מחייך ואהוב על כולם. רועי אהב לצלול, והתמקצע בתחום הצלילה החופשית ובכל הזדמנות היה מוצא זמן כדי להגיע לים ולצלול ןלהתחבר לשקט שמתחת למים. לאחר שרועי נפל, נמצא באכזרית שלו בעזה הספר "הזמנה לפילוסופיה" של ד"ר יובל שטייניץ, אותו הוא קרא במהלך ההפוגות. רועי הספיק לקרוא עד עמוד 36 ולסמן חלקים שמעניינים אותו להמשך. רועי תכנן לעסוק בחינוך, בעיקר עם נוער במצבי סיכון וחלם להקים כפר נוער. רועי אהב מאוד לשתות קפה, ואהב מאוד לטייל. לכל טיול או אימון מפרך בצבא, ואפילו בלחימה בעזה, הוא היה לוקח איתו את הפק״ל קפה שלו, ותמיד בכל עצירה היה מכין לו ולחבריו קפה להמשך. רועי הא* שקפה הוא לא רק קפה, אלא הזדמנות לשבת עם כל אחד, קרוב או רחוק, לכוס קפה, להתעניין במי שיושב מולו, ללמוד ממנו, ולדבר על החיים, או סתם להעלות חיוך לחברים אחרי יום קשה ומאתגר.