טראמפ מנהל כעת מול האיראנים קרב התשה רב-ממדי. מצד אחד, הוא ממשיך להזרים כוח אש מאסיבי למזרח התיכון, ומצד שני, הוא מטיל מ

טראמפ מנהל כעת מול האיראנים קרב התשה רב-ממדי. מצד אחד, הוא ממשיך להזרים כוח אש מאסיבי למזרח התיכון, ומצד שני, הוא מטיל מצור ימי כאקט של חניקה כלכלית. זוהי נקודת הזמן הנוכחית: מלחמת התשה שבה שני הצדדים מפעילים לחץ כבד, אך טראמפ אינו ממהר לחדש את האש. האסטרטגיה שלו ברורה - לנסות ולהכניע את איראן במו"מ דרך המצור הימי. ​כפי שציינתי בשבוע שעבר, הזרמת כוח אש נוסף אינה מהלך סמלי. היא מעידה על כך שהאירוע רחוק מסיום; הוא פשוט עבר שלב. אנחנו נמצאים כעת בשיאה של התשה. ​ עם זאת, בלבנון המציאות שונה בתכלית, ויש לעשות הפרדה חדה בין הגזרות. יש מי שסבור שישראל נמנעת מתגובה להפרות של חיזבאללה מתוך המתנה לחידוש הלחימה הכוללת - מתוך מחשבה ש* להמשיך בדיוק מהנקודה שבה עצרנו. להערכתי, המציאות בשטח שונה לחלוטין. ​המטרה של טראמפ בלבנון אינה חופפת למטרותיו מול איראן. בזירה הלבנונית, הוא יעדיף להימנע מחידוש האש כמעט בכל מחיר. עבורו, "מו"מ לשלום" מול ממשלת לבנון הוא יעד אסטרטגי שנועד להרחיב את "הסכמי אברהם". ​המחיר של תושבי הצפון כאן בדיוק טמון הפער: המטרות של טרמאפ אינן בהכרח עולות בקנה אחד עם האינטרס הביטחוני של תושבי הצפון. בעוד שהתושבים דורשים ביטחון ממשי ומוחשי, הם עלולים למצוא את עצמם הופכים ל"עוטף לבנון" החדש. העדפת המסלול המדיני על פני תגובה צבאית נחרצת להפרות חיזבאללה, מפקירה את שגרת חייהם של תושבי הצפון ומסכנת את לוחמינו השוהים בדרום לבנון. ​שוב אנו ניצבים מול תמונה מורכבת ומבלבלת. מצד אחד - עוצמה אמריקאית, מצור ימי והזרמת כוחות; מצד שני - דשדוש מסוכן בלבנון שבא על חשבון הביטחון של תושבי הצפון בשם "המו"מ לשלום" אם התחברתם לדברים אז* אתכם להצטרף לערוץ שלי ​חננאל אביב בטלגרם 301 העולם הערבי בטלגרם