רשלנות תחת אש: מחדל הסייבר הלאומי שנחשף תוך כדי המלחמה

מתקפת הטרור של 7 באוקטובר הוכיחה למדינת ישראל את המחיר הדמים הכבד של התעלמות מסימני אזהרה והיעדר היערכות מוקדמת. אלא שדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שלישי), מגלה כי לקח זה לא יושם באחת הזירות הרגישות ביותר לחוסן הלאומי - זירת הסייבר. הדוח חושף תמונה מבהילה של הפקרה מתמשכת, גרירת רגליים פוליטית ותרבות ארגונית רשלנית, שהותירה מערכות קריטיות וגופים חיוניים חשופים לחלוטין במהלך מלחמת "חרבות ברזל". על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי המוצגים בדוח, העלות הכלכלית המצטברת של נזקי מתקפות הסייבר למשק הישראלי מגיעה לסכום עתק של 12 מיליארד שקלים בשנה. במהלך המלחמה חל זינוק דרמטי בהיקף ובעוצמת המתקפות, כאשר התוקפים, ובראשם איראן וחמאס, שינו אסטרטגיה: אם בתחילת הלחימה התמקדו המתקפות בלוחמה פסיכולוגית ומניעת גישה, הרי שבמהלך שנת 2024 ו-2025 הפוקוס עבר לאיסוף מידע ממוקד על אזרחים, יעדי איש ותהליכים רגישים בישראל. עשור ללא דיון בקבינט הביקורת, שהחלה עוד לפני המלחמה והורחבה במהלכה עד ליוני 2025, מפנה אצבע מאשימה ישירה לעבר הדרג המדיני. המבקר חושף מציאות בלתי נתפסת: במשך כעשור, הקבינט המדיני-ביטחוני לא קיים אף דיון ייעודי אחד בנושא הסייבר, למעט פגישה בודדת בשנת 2018. כתוצאה מכך, השרים האחראים על ביטחון המדינה נותרו באפלה מוחלטת לגבי מכלול הסיכונים, רמת המוכנות והנזקים הפוטנציאליים למשק. במקביל, הצעת חוק הסייבר - שאמורה להעניק למדינה שיניים ואסדרה מחייבת מול גופים חיוניים - תקועה בצינורות הממשלתיים כבר יותר מ-10 שנים. גם לאחר שראש הממשלה בני* נתניהו הורה בינואר 2024 להגיש תזכיר חוק בתוך שלושה חודשים, ההליך לא הסתיים בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה, ולא נקבעו לו לוחות זמנים. במקום חקיקה ראשית, נאלצה המדינה להסתמך על תקנות שעת חירום והוראות שעה זמניות. "מתקפת שבעה באוקטובר המחישה את המחיר הכבד של היעדר היערכות מוקדמת וטיפול בסימני אזהרה", כתב מבקר המדינה. "על ראש הממשלה, מערך הסייבר הלאומי ועל כלל הגורמים המעורבים לראות בביקורת זו משום הרמת דגל. הליקויים נוגעים בסופו של יום לחוסן הלאומי ולביטחון המדינה. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה במשך כעשור הקבינט המדיני-ביטחוני אינו מקיים דיונים ייעודיים בנושא, ושבמהלך התקופה חוק הסייבר לא קודם".