למה אנשים מסוימים אוכלים בדיוק כמו אחרים ומשמינים יותר?

כולנו מכירים את האנשים האלו שאוכלים "בדיוק אותו דבר" כמו כולם, אבל איכשהו משמינים יותר, או להפך, נשארים רזים בלי מאמץ מיוחד. בדרך כלל השיחה על הנושא הזה נגמרת באחד משני הסברים מוכרים: "זה גנטי" או "יש לו חילוף חומרים מהיר". אבל מחקר חדש מציע שהתשובה עשויה להיות מורכבת בהרבה ולהסתתר באזור פחות צפוי בתוך מערכת העיכול. במסגרת המחקר, שפורסם באחרונה בכתב העת PLOS One, פותח מודל מתמטי חדש עם השם היצירתי DAMM, קיצור של Digestion, Absorption and Microbial Metabolism או בעברית: עיכול, ספיגה וחילוף חומרים מיקרוביאלי. המודל, שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת ארי* סטייט, מנסה לחשב לא רק כמה קלוריות יש במזון, אלא כמה אנרגיה הגוף באמת מפיק ממנו אחרי שהמזון עובר דרך מערכת העיכול ואחרי שחיידקי המעי נכנסים לפעולה. כדי להבין את מסקנות המחקר, חשוב לציין כי תוויות המזון שאנחנו מכירים כיום מבוססות ברובן על שיטת אטווטר הוותיקה שפותחה במאה ה-19 ומחשבת קלוריות לפי כמות הפחמימות, החלבונים והשומנים במזון. זו שיטה שימושית, אבל היא לא באמת יודעת להתחשב בכל מה שקורה בתוך המעיים ובמיוחד בתרומה של טריליוני חיידקים שמפרקים חלקים מהמזון שלא מתעכלים בקיבה.

סיכום מאמר

מחקר חדש מציע תשובה לשאלה מדוע אנשים מסוימים משמינים יותר מאחרים למרות שאוכלים כמויות דומות של מזון. החוקרים מאוניברסיטת ארי סטייט פיתחו מודל מתמטי בשם DAMM, אשר בוחן את תהליכי העיכול, הספיגה וחילוף החומרים המיקרוביאלי במערכת העיכול. המודל מנסה לחשב לא רק את כמות הקלוריות במזון, אלא גם את כמות האנרגיה שהגוף מפיק ממנו לאחר עיכול ופעילות חיידקי המעי. החוקרים מצאו כי שיטת אטווטר הוותיקה, המשמשת לחישוב קלוריות במזון, אינה מתחשבת במלואה בפעילות חיידקי המעי, אשר ממלאים תפקיד חשוב בעיכול המזון. לפיכך, המודל החדש עשוי לספק הבנה טובה יותר של הקשר בין תזונה, חיידקי מעי ומשקל גוף. הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS One.