מתוך ההספד של האלוף אורי גורדין, אלוף פיקוד הצפון לשעבר, לסא״ל דור בן שמחון, מג״ד 52, שהיה בתפקידו הקודם ראש לשכתו של גו

מתוך ההספד של האלוף אורי גורדין, אלוף פיקוד הצפון לשעבר, לסא״ל דור בן שמחון, מג״ד 52, שהיה בתפקידו הקודם ראש לשכתו של גורדין: ״גם כשחיפשתי ועברתי בין התמונות שלך אצלי בטלפון, לא מצאתי אפילו אחת בלי החיוך הזה - חיוך של מלאך, לפעמים מאופק, לפעמים עצוב, ולפעמים שמח - אבל תמיד תמיד, מביט קדימה, לעתיד עם חיוך שמסמן עוצמה ותקווה״. ״בשנתיים של המלחמה שפיקדנו ביחד על הפיקוד, אתה היית לי כעזר כנגדי, ואני גם ניסיתי לעזור לך לנהל ולפקד על הפיקוד. כן, אני לא מתבלבל בגלל הדמעות, אתה היית שם, אתה היית ההתגשמות של מה שהיה צריך. הייתה לך מסירות שלא הייתה שנייה לה״. ״הייתה בך מנהיגות סוחפת, כזו שכולם הולכים אחריה, האמנת בצדקת הדרך, נלחמת והקרבת כל השנים האלה בשביל להגן על המדינה והאנשים שכל כך אהבת, ובעבור זה היית מוכן למסור הכל. עם ישראל, תושבי הצפון, אולי לא יודעים את זה, אבל הם חבים לך תודה גדולה״. ״בשיחות שלנו מאז שנכנסת לתפקיד, שמעתי כמה היית מסור למשימה, הגנה וביטחון לתושבי ויישובי הצפון. בחרת להיות ולפקד מתוך הבנה עמוקה של הסיכונים, וגם כשנפלת - היית בראש אנשיך. אני מקווה שהפגיעה הקטלנית והארורה הזאת, לא הותירה לך שניות של סבל, אך מהיכרות עמוקה איתך אני יודע, שאם היה הרף בין הפגיעה לבין מותך, מה שתסכל אותך זה שלא הצלחת להחזיר את אנשיך בשלום - כזה היית, מקצוען, קשוח ונחוש, אבל בעיקר אוהב חיים, ואיש של אנשים״. ״אהבתי אותך כמפקד, אהבתי אותך כחבר קרוב, אהבתי אותך כאח גדול, אהבתי אותך גם קצת כמו אב, אהבתי אותך מאוד. הבוקר כשפגשתי את אמא שלך - ובכינו זו על כתפו של זה, איריס שאלה אותי - ״איך ממשיכים מכאן?״, ולמרות שאני כבר בדרגת אלוף ודי מבוגר, אני מרגיש שאין לי תשובה טובה לשאלה הזו, שאלה של אם שאיבדה את בנה האהוב והיקר לה מכל. אבל אני כן יודע להגיד את מורשתו של דור - וגם להתחייב, שנמשיך ללכת בדרכו, נמשיך ונילחם על זכותנו לחיות בשלום פה בארץ שלנו, נמשיך ונבנה חברה חזקה וערכית - כזו שתהיה ראויה למורשת של דור וחייליו״.